"חמאס משקם כוחו בגדה ע"י איראן"

 טכנולוגיות הסיכול הממוקד

המחקר מציין כי במהלך ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני שופרה רמת שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון השונים תוך ניצול התשתית הטכנולוגית. טכנולוגיות המודיעין המפותחות סיפקו תמונה מודיעינית רחבה באמצעות מידע הנאסף באמצעות חיישנים שונים. המודיעין הועבר למקבלי ההחלטות ולמבצעים בזמן אמת והתבצעה פעולה מדויקת ומדודה על פיו, באמצעות מערכות ההגנה ההיקפית או בתקיפה בנשק מדויק.

קולו האמיץ של אפרים סנה: ישראל איננה מוכנה למערכה צבאית עם איראן. האיראנים כן מוכנים!

יום שלישי, יז תמוז תשס"ז,

	אפרים סנה: ישראל איננה ערוכה להתמודד צבאית עם האיום הגרעיני האיראני.

רק מעטים בישראל שמו לב לדבריו של מי שהיה סגן שר הביטחון אפרים סנה בטכס העברת תפקידו ביום ב' 2.7, למתן וילנאי, שהתייחסו לשאלה האם צה''ל מוכן לעימות צבאי עם איראן, ולהתמודדות עם התוכנית הגרעינית והטילים האיראנים? התשובה של אפרים סנה הייתה חד משמעית, לא! סנה, גם ניפץ תפיסה מוטעית הקיימת בציבור הישראלי, כאילו קיים תיאום טקטי מבצעי בין צבא ארצות הברית וצה''ל לגבי האיום האיראני. סנה אמר במפורש כי 'ארצות הברית היא בעלת ברית, אבל אין תיאום בדרג המבצעי בינם ובינינו'. ציטוט:The United States is an ally but there is no coordination at an operational level between us and them. סנה הוסיף ואמר, 'כי אם הסנקציות המוטלות על אירן היו מתקבלות ומיושמות במהירות ובקפדנות גדולים יותר, ייתכן כי לא היינו צריכים לדבר בישראל על אופציות אחרות'. זו פעם ראשונה שפוליטיקאי בכיר ישראלי שפורש מעמדת מס' 2 במערכת הביטחון מדבר על כך כי מדיניות ההסתמכות של הממשלה על הסנקציות הכלכליות על איראן נכשלה, וכי לישראל לא נשארה, במצב הנוכחי, ברירה אלא להשתמש באופציה הצבאית מול איראן.

את חוסר הכנתה של ישראל להתמודדות עם האיום האיראני, תולה אפרים סנה, בסירובה של הממשלה להקציב את הכספים הדרושים לצה''ל, כדי להתכונן להתמודדות כזו.

'אנחנו צריכים כספים נוספים על אלה שאנו מקבלים היום כדי לטפל באיום הזה', אמר סנה.

כי סגן שר הביטחון הפורש הצביע בזהירות אבל בצורה מאוד ברורה, על שתי נקודות החולשה העיקריות של צה''ל ומערכת הביטחון הישראלית.

1. כפי שהממשלה איננה מקציבה את הסכומים הדרושים, להכנות לקראת המלחמה הבאה עם סוריה, חיזבאללה, ורצועת עזה, כך היא איננה מקציבה את הכספים הדרושים להכנות למלחמה עם איראן, ולאפשרות שישראל תצטרך להפעיל את האופציה הצבאית שלה נגד האיום האיראני. אחת הנקודות העיקריות אליהן אפרים סנה מכוון את דבריו, היא הגנת העורף, שאיננה כוללת רק את שאלת המקלטים, אלא גם את השאלה היותר חשובה, כיצד העורף הישראלי יתפקד כאשר כל חלקי המדינה, כולל ערי מרכז הארץ, יעמדו תחת הפגזת טילים? על כך אין עד היום לאיש במערכת הפוליטית והצבאית תשובה.

בישראל מציינים, כי אם הממשלה לא פתרה עד היום את בעיות המיגון והטיפול באוכלוסיה אזרחית באזור אחד של המדינה, יישובי עוטף עזה, איזה צפיות יכולות להיות ממנה שהיא תפתור את הבעיות שתעוררנה במקרה של מלחמה עם סוריה ועם חיזבאללה, שלא לדבר על מלחמה עם איראן. הדברים בולטים במיוחד לאור ההכנות המקיפות והיסודיות ביותר שעורכים כוחות הצבא ומשמרות המהפכה האיראנים לקראת מלחמה אזורית כוללת, בה תהייה מעורבת לא רק ארצות הברית, אלא גם ישראל. יודעים כי איראן משקיעה עכשיו את כל המשאבים הלואמיים והכספיים שיש לה בהכנות למלחמה.

2. הממשלה מנסה ליצור רושם מוטעה בציבור הישראלי כאילו ברגע המכריע צבא ארצות הברית וצה''ל יפעלו ביחד תוך כדי תיאום מבצעי נגד איראן. דבר זה איננו נכון!

הרושם זה נוצר על ידי דיווחים מוטעים לגבי תוצאות שיחותיהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט עם נשיא ארצות הברית ג'ורג בוש, ועם שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס, ולגבי הדיאלוג האסטרטגי המתנהל בין ארצות הברית וישראל. הדיווחים והדיבורים כאילו לאחר שיחות ומגעים אלה 'אנחנו יכולים רגועים יותר בנושא הגרעיני והטילי האיראני', או 'שמתהדק שיתוף הפעולה הצבאי בין ארצות הברית וישראל', הם לא רק מטעים אלא גם מסוכנים. בישראל מציינים כי דיווחים אלא לדעת הקהל הישראלית מחלחלים גם לשכבת הקצונה של צה''ל ומשפיעים על תפקודה, ועל תהליך קבלת ההחלטות שלה. המקור שלנו מוסר, כי לדיבורים אלא ישנה כבר השפעה על התפיסה הקיימת היום בצה''ל, כי המלחמה הקרובה תיערך בסצנריו הגרוע ביותר ב-3 חזיתות, סוריה, חיזבאללה, ורצועת עזה, וכי איראן לא תתערב ישירות נגד ישראל. אולם לאיש אין ביטחון ובוודאי שלא ערבויות, כי זה יהיה הסצנריו, וכי תרחישי המלחמה לא יהיו שונים לגמרי. כמו למשל, כי דווקא איראן היא זו שתפתח בהתקפת טילים על ישראל, התקפה שתהווה אות לסוריה, חיזבאללה, ולחמס, כל אחד בתורו, להנחית את המכה הצבאית שלו.