רס"ן שמועתי מדבר על מלחמה עם לבנון וסוריה בקיץ. קשה לי להאמין שישראל תפתח במלחמה חדשה, ביודעה את האיומים על העורף הישראלי, ובלי התגרות מוקדמת. ההגיון אומר שזהו מהלך הגנתי לקראת אפשרות תקיפה אמריקאית באירן שאולי תתואם עם ישראל. לבוש אין הרבה זמן לתקוף את איראן, מפני שהשנה הבאה היא שנת בחירות בארה"ב, והוא בוודאי לא ירצה להכניס את המפלגה הרפובליקנית לבוץ בזמן הקמפיינים שלו, בייחוד לאור המפלה האחרונה של הרפובליקנים בבחירות לקונגרס.
ארה"ב וישראל ככל הנראה חוששות שמעבר להתקפות טילים אירניות (שייתכן שארה"ב חושבת שתוכל להקטין אותן), תהייה התערבות של סוריה וחיזבאללה במשבר שיווצר. בשבועות האחרונים הסתבר שרה"מ אולמרט הודה שהמהלך בלבנון (מלחמת לבנון השניה) היה מתוכנן חודשים לפני שבוצע, מה שמראה שזה היה מהלך מונע לקראת תקיפה אמריקאית באיראן, והמהלך נועד להגביל את יכולת החיזבאללה נגד ישראל. בפועל - חיזבאללה התחמש הרבה יותר חזק, והאיום העיקרי שלו על ישראל - טילים ארוכי טווח - נעשה מסוכן יותר.
בשבת האחרונה קראנו בבתי הכנסת את פרשת "לך לך", ובתוכה קראנו על ברית בין הבתרים, שנכרתה בין אברהם אבינו ע"ה ובין בורא עולם, הברית הראשונה שבה הובטחה הארץ לזרעו של אברהם אבינו, דהיינו לעם ישראל (כי הקב"ה הסביר לאברהם אבינו ע"ה שרק יצחק נחשב לזרעו, כשאמר לו (בראשית כא, יב) "כי ביצחק יקרא לך זרע", ויצחק אבינו ברך את יעקב (בידיעה שזה יעקב): "וייתן לך את ברכת אברהם, לך ולזרעך איתך, לרשתך את ארץ מגוריך, אשר נתן אלוקים לאברהם". ויעקב הוא ישראל, ואנחנו בניו).
כמו תמיד, כשקוראים את תרגום יהונתן בן עוזיאל למקרא, מגלים תמיד דברים חדשים ומעניינים. אכן לא סתם "נזדעזעה ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה, ויצאה בת קול ואמרה: מי הוא שגילה סתריי לבני אדם" כשנכתב תרגום זה (מסכת מגילה ג, ע"א).
המקרא מספר לנו מה קרה לאחר שאברהם אבינו ביצע את הוראת הביתור של הקב"ה:
וירד העיט על הפגרים, וישב אותם אברם: ויהי השמש לבוא, ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו: ויאמר לאברם - ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה: וגם את הגוי אשר יעבדו - דן אנוכי, ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תיקבר בשיבה טובה: ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה: ויהי השמש באה, ועלטה היה, והנה תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר בין הגזרים האלה: ביום ההוא כרת ה’ את אברם ברית לאמור - לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת: את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני: ואת החתי ואת הפריזי ואת הרפאים: ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.
(בראשית טו)
המקרא מתאר כאן מה קרה לאחר שביצע אברהם את הוראת הביתור: העייט ירד על הפגרים המבותרים, אבל אברהם החזיר את הפגרים למקומם. לאחר מכן, עמדה השמש לשקוע ואז הקב"ה הפיל תרדמה על אברהם אבינו, ובתרדמה הזו ראה אברהם אבינו חזון חשיכה קשה "אימה חשיכה גדולה נופלת עליו", ואת החזון הזה פירש לו הקב"ה כפי שנאמר בכתובים, שעם ישראל ישתעבד לגויים, ויעונה תחת ידיהם, אבל בסופו של דבר ישובו לארץ ישראל, ויזכו לנחלה בגבולות מהפרת ועד הנילוס, נחלה שלא ניתנה לישראל - כידוע - בזמן כיבוש הארץ בימי יהושע, והיא עתידה להיות בימות המשיח בלבד.
אם כן, לפי תרגום יהונתן בן עוזיאל, ארבע המלכויות אינם "בבל-פרס-יון-אדום", אלא "בבל-מדי-יון-פרס" (אגב, הדברים עומדים יחסית בהתאמה לחלום דניאל, שבו רומי/אדום מתוארת פשוט כהמשך של יוון), ולמפלתה של פרס, שתקרה בשלב כלשהו בעתיד הקרוב בע"ה אנחנו מחכים מאז ברית בין הבתרים, וכבר הובאו כאן פעמים רבות מקורות אין ספור לגבי עניין זה.
המפלה המדוברת לא תהיה הפסד גרידא של איראן, אלא מפלה שלא תהיה לפרס תקומה ממנה, ורק לאחר המפלה הזו, עם ישראל יתעלה וייגאל בע"ה. כידוע, פרס היא הארץ היחידה במזרח התיכון שבמשך אלפי שנים שמרה על עצמאותה היחסית, ואיראן של היום היא המשך ישיר של פרס מימי כורש ודריווש, עפ"י ההסטוריונים. שינוי השם מ"פרס" ל"אירן" נעשה בשנות ה-30, בעקבות התקרבות הפרסים לגרמנים הנאצים, ולתורת הגזע. הפרסים שהתגאו כ"כ במוצאם ה"ארי" הטביעו את השם הגזעני הזה על שם מדינתם, ושינו את שמה ההיסטורי "פרס" לשם הגזעני "אירן", המדינה היחידה שעולה בדעתי שאפילו השם שלה מעיד על גזענות מובנית. אבל בע"ה לא לאורך זמן…